# שולחן ערוך — אורח חיים רנ״ז:ג׳-ה׳
**שיעור בית מדרש יומי מעמיק | חדר החדשות**

## 1. מבוא ורקע לסוגיה

אחים יקרים, אנו פותחים היום בסוגיה מרתקת ומעשית מתוך סימן רנ"ז בשולחן ערוך אורח חיים, העוסק בהלכות הטמנה בשבת. ההטמנה היא כיסוי תבשיל בדבר השומר על חומו, ומטרתה העיקרית היא לשמור על חום האוכל שהוכן מערב שבת כדי שיישאר חם וראוי לאכילה בשבת.

שורש האיסור להטמין בשבת נתבאר במסכת שבת (לד ע"א): "לא יטמין אדם תבשיל בדבר המוסיף הבל, ולא בדבר שאינו מוסיף הבל, אלא אם כן טמן מבעוד יום." הגמרא שם מבארת כי איסור הטמנה בדבר המוסיף הבל הוא משום "גזירה שמא יחתה בגחלים" – כלומר, גזרו חכמים שאם יתיר אדם להטמין בדבר המוסיף הבל, יבוא לחתות בגחלים על מנת להוסיף חום לתבשיל, דבר האסור משום מלאכת מבעיר. ואף בדבר שאינו מוסיף הבל, אסור להטמין לכתחילה בשבת, אך אין בכך חשש חיתוי.

הסוגיה שלנו בסימן רנ"ז:ג'-ה' עוסקת בשלושה נושאים מרכזיים:
א. **הגדרת "מוסיפים הבל" לעומת "אינם מוסיפים הבל"**: אילו חומרים נחשבים מוסיפים חום ואילו רק שומרים עליו.
ב. **דין הטמנה שהותרה מבעוד יום**: מה מותר לעשות עם תבשיל שהוטמן כהלכה מערב שבת, אם נתגלה או אם רוצים להוסיף עליו כיסוי.
ג. **העברת תבשיל מקדרה לקדרה**: האם מותר להטמין מחדש תבשיל שהועבר לכלי אחר בשבת.

בשיעורנו נצלול לעומק דברי השולחן ערוך והמפרשים, נבחן את הסברות ההלכתיות ונעמוד על ההשלכות המעשיות לחיינו.

## 2. ביאור הסוגיה והטקסט

נקרא יחד את לשון השולחן ערוך ונבאר את דבריו:

> **שולחן ערוך, אורח חיים רנ"ז:ג'**
> <i data-commentator="Magen Avraham" data-order="9"></i><i data-commentator="Be'er HaGolah" data-label="ו" data-order="6"></i>אלו הם דברים המוסיפים הבל פסולת של זתים <i data-commentator="Be'er HaGolah" data-label="ז" data-order="7"></i><i data-commentator="Mishnah Berurah" data-label="טו"></i>או של שומשמין וזבל ומלח וסיד וחול בין לחים בין יבשים <i data-commentator="Turei Zahav" data-order="3"></i><i data-commentator="Ateret Zekenim" data-label="♦" data-order="1"></i><i data-commentator="Mishnah Berurah" data-label="טז"></i>ותבן וזגים <i data-commentator="Be'er HaGolah" data-label="ח" data-order="8"></i><i data-commentator="Mishnah Berurah" data-label="יז"></i>ומוכין ועשבים בזמן <i data-commentator="Magen Avraham" data-order="10"></i><i data-commentator="Mishnah Berurah" data-label="יח"></i>ששלשתן <i data-commentator="Ba'er Hetev" data-order="6"></i><i data-commentator="Mishnah Berurah" data-label="יט"></i>לחין ואלו דברים שאינם מוסיפים הבל <i data-commentator="Mishnah Berurah" data-label="כ"></i>כסות <i data-commentator="Mishnah Berurah" data-label="כא"></i>ופירות וכנפי יונה: <small>(הגה <i data-commentator="Mishnah Berurah" data-label="כב"></i>או שאר נוצות מהרר"א בהגהות)</small> <i data-commentator="Mishnah Berurah" data-label="כג"></i>ונעורת של פשתן ונסורת של חרשין <small>(פי' הקש הדק הנופל מן העץ כשמגררים אותו במגרה): הגה יש אומרים דמותר להטמין <i data-commentator="Magen Avraham" data-order="11"></i><i data-commentator="Mishnah Berurah" data-label="כד"></i>בסלעים אע"פ שמוסיפין הבל דמלתא דלא שכיחא לא גזרו ביה רבנן [תוס' ומרדכי ריש פ' לא יחפור]:</small>

**ביאור:**
סעיף זה מתחיל בהגדרת החומרים האסורים בהטמנה בשבת גם אם הוטמנו מבעוד יום, וזאת משום שהם *מוסיפים הבל*.
*   **"פסולת של זתים או של שומשמין"**: שאריות לאחר עשיית שמן, כנראה בשל תהליכי תסיסה או ריקבון המייצרים חום. ה"מגן אברהם" (סק"י) מציין שלחם, שגם הוא מתחמם כתוצאה מהחמצה, הוא בכלל דבר המוסיף הבל.
*   **"וזבל"**: זבל בהמות ידוע ביכולתו לייצר חום בתהליכי פירוק אורגניים.
*   **"ומלח וסיד וחול בין לחים בין יבשים"**: חומרים אלו סופחים ומחזיקים חום בצורה יעילה. ה"מגן אברהם" (סק"י) מדגיש שהסיד והחול מוספים הבל כשהם לחים יותר מיבשים.
*   **"ותבן וזגים"**: תבן הוא קש, וזגים הם קליפות ענבים או זיתים (לפי רש"י ופירושים אחרים). אלו חומרים אורגניים שיכולים גם הם ליצור חום.
*   **"ומוכין ועשבים בזמן ששלשתן לחין"**: מוכין הם פלומות כותנה או צמר, ועשבים הם צמחים. ה"משנה ברורה" (סק"יח) מבאר ש"שלושתן" היינו, *זגים, מוכין ועשבים* – כאשר הם לחים, הם מוספים הבל. הסיבה כנראה נעוצה בכך שהלחות מעצימה את תהליכי הריקבון או התסיסה, או משום שהלחות עצמה מעבירה חום טוב יותר.

לאחר מכן, מפרט השולחן ערוך את הדברים ש**"אינם מוסיפים הבל"**:
*   **"כסות"**: בגדים, שמיכות וכדומה. אלו רק שומרים על החום הקיים.
*   **"ופירות"**: פירות יבשים או טריים אינם מייצרים חום.
*   **"וכנפי יונה"**: ובהגהת הרמ"א: **"או שאר נוצות"**. נוצות הן חומר מבודד מצוין אך אינן מייצרות חום.
*   **"ונעורת של פשתן ונסורת של חרשין"**: נעורת היא פסולת הפשתן, ונסורת היא אבק הנגרות. אלו חומרים יבשים וקלים המשמשים לבידוד.

**הגהת הרמ"א**:
"יש אומרים דמותר להטמין בסלעים אע"פ שמוסיפין הבל דמלתא דלא שכיחא לא גזרו ביה רבנן."
הרמ"א מביא שיטה המתירה להטמין בסלעים, אף שהם "מוסיפים הבל" (שומרים חום היטב). הסיבה לכך היא שזו "מילתא דלא שכיחא" – דבר שאינו נפוץ, ועל דבר נדיר שכזה לא גזרו חכמים. מקורו בתוספות ובמרדכי. זהו חידוש חשוב המלמד על גבולות גזירות חכמים.

> **שולחן ערוך, אורח חיים רנ"ז:ד'**
> <i data-commentator="Be'er HaGolah" data-label="ט" data-order="9"></i>אע"פ שאין טומנין בשבת אפי' בדבר שאין מוסיף הבל אם טמן בו מבעוד יום <i data-commentator="Magen Avraham" data-order="12"></i><i data-commentator="Turei Zahav" data-order="4"></i><i data-commentator="Mishnah Berurah" data-label="כה"></i>ונתגלה <i data-commentator="Ba'er Hetev" data-order="7"></i>משחשיכה מותר לחזור ולכסותו <i data-commentator="Be'er HaGolah" data-label="י" data-order="10"></i>וכן אם רצה להוסיף עליו בשבת מוסיף <i data-commentator="Be'er HaGolah" data-label="כ" data="order="11"></i>וכן אם רצה ליטלו כולו ולתת אחר במקומו בין שהראשון חם יותר מהשני בין שהשני חם יותר מהראשון <i data-commentator="Mishnah Berurah" data-label="כו"></i>אפי' לא היה מכוסה אלא בסדין יכול ליטלו ולכסותו בגלופקרין <i data-commentator="Be'er HaGolah" data-label="ל" data-order="12"></i>והוא שנתבשלה הקדירה כל צרכו אבל אם אינה מבושלת כל צרכו אפי' להוסיף על הכסוי אסור שתוספת זה <i data-commentator="Magen Avraham" data-order="13"></i><i data-commentator="Mishnah Berurah" data-label="כז"></i>גורם לה להתבשל:

**ביאור:**
סעיף זה דן במצבים בהם מותר לטפל בתבשיל שהוטמן כהלכה מערב שבת, למרות איסור הטמנה חדשה בשבת.
*   **"אע"פ שאין טומנין בשבת אפי' בדבר שאין מוסיף הבל אם טמן בו מבעוד יום ונתגלה משחשיכה מותר לחזור ולכסותו"**: למרות שאסור להטמין לכתחילה בשבת אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל, אם התבשיל שהוטמן מערב שבת נתגלה (הכיסוי נפל או הוסר), מותר לחזור ולכסותו. הטעם לכך הוא שזו אינה "הטמנה חדשה" אלא החזרת המצב לקדמותו.
*   **"וכן אם רצה להוסיף עליו בשבת מוסיף"**: מותר להוסיף שכבות בידוד נוספות על התבשיל הקיים, ואין בזה איסור הטמנה.
*   **"וכן אם רצה ליטלו כולו ולתת אחר במקומו בין שהראשון חם יותר מהשני בין שהשני חם יותר מהראשון"**: מותר להחליף את הכלי שהתבשיל נמצא בו, כלומר, להוציא את הקדרה המקורית ולהכניס במקומה קדרה אחרת, בין שהקדרה החדשה חמה יותר או פחות. ה"משנה ברורה" (סק"כו) מוסיף ש"אפילו לא היה מכוסה אלא בסדין יכול ליטלו ולכסותו בגלופקרין" – כלומר, מותר להחליף את חומר ההטמנה לדבר מבודד יותר (גלופקרין הוא בגד עב), ואין בכך חשש הטמנה חדשה. זה מראה על מידת גמישות רבה במקרים אלו.

**תנאי יסודי לכל ההיתרים הנ"ל**:
"והוא שנתבשלה הקדירה כל צרכו אבל אם אינה מבושלת כל צרכו אפי' להוסיף על הכסוי אסור שתוספת זה גורם לה להתבשל."
נקודה זו היא קריטית: כל ההיתרים הנ"ל תקפים רק אם התבשיל *מבושל כל צורכו* מערב שבת. אם התבשיל לא מבושל לגמרי, אסור אפילו להוסיף עליו כיסוי, משום שתוספת הכיסוי עשויה להשלים את בישולו, וזה נחשב כמעשה בישול בשבת האסור מן התורה.

> **שולחן ערוך, אורח חיים רנ"ז:ה'**
> <i data-commentator="Be'er HaGolah" data-label="מ" data-order="13"></i><i data-commentator="Mishnah Berurah" data-label="כח"></i>אם פינה התבשיל בשבת מקדירה שנתבשל בה <i data-commentator="Mishnah Berurah" data-label="כט"></i>לקדירה אחרת <i data-commentator="Magen Avraham" data-order="14"></i><i data-commentator="Turei Zahav" data-order="5"></i>מותר <i data-commentator="Ba'er Hetev" data-order="8"></i>להטמינו <i data-commentator="Be'er HaGolah" data-label="נ" data-order="14"></i><i data-commentator="Mishnah Berurah" data="label="ל"></i>בדבר שאינו מוסיף הבל:

**ביאור:**
סעיף זה עוסק במקרה שבו מרוקנים את התבשיל מקדרתו המקורית לכלי אחר.
*   **"אם פינה התבשיל בשבת מקדירה שנתבשל בה לקדירה אחרת מותר להטמינו בדבר שאינו מוסיף הבל"**: אם העבירו בשבת את התבשיל (שכבר מבושל כל צורכו) מכלי הבישול המקורי לכלי אחר, מותר לאחר מכן להטמין את התבשיל בכלי החדש, אך ורק *בדבר שאינו מוסיף הבל*. היתר זה הוא חריג, שכן כפי שלמדנו, אסור להטמין לכתחילה בשבת אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל. אלא שכאן, מכיוון שהתבשיל כבר פינה את מקומו, אין זו נחשבת הטמנה מן היסוד אלא המשך שמירת חום, ובצירוף העובדה שזו נעשית בדבר שאינו מוסיף הבל, התירו חכמים. ה"מגן אברהם" (סק"יד) וה"ט"ז" (סק"ה) מסבירים שהפינוי וההטמנה מחדש נחשבים כהטמנה חדשה, ומותרת רק בדבר שאינו מוסיף הבל.

## 3. חידושי הדינים ומשא ומתן תורני

הסוגיות שראינו פותחות פתח למספר דיונים הלכתיים מעמיקים:

**א. גדר "מוסיף הבל" ו"מלתא דלא שכיחא" (סעיף ג')**
הבחנה בין חומרים "מוסיפי הבל" ל"אינם מוסיפי הבל" היא אבן יסוד בהלכות הטמנה. מהו בדיוק ההבדל? האם "מוסיף הבל" הכוונה רק לדברים המייצרים חום פעיל (כמו זבל), או גם לדברים ששומרים על החום בצורה יוצאת דופן ומשפרים את איכות הבישול? הפוסקים דנים רבות בגדר זה, במיוחד לאור טכנולוגיות בידוד מודרניות.
הגהת הרמ"א על הסלעים "דמלתא דלא שכיחא לא גזרו ביה רבנן" היא חידוש גדול. יש לדון:
*   **האם עיקרון זה רחב?** האם ניתן ליישם את הכלל "מילתא דלא שכיחא לא גזרו ביה רבנן" גם למקרים אחרים של גזירות חכמים? הפוסקים דנו בכך בהקשרים שונים. בדרך כלל, כלל זה מצומצם למקרים שהוזכרו במפורש על ידי הגמרא או הפוסקים, ואין ללמוד ממנו לכל גזירה. התוספות במקורותיו של הרמ"א מסבירים שסלעים אינם חומר נפוץ להטמנה, ולכן לא חששו שיבואו לחתות.
*   **מהו ההבדל בין חומר "מוסיף הבל" רגיל לבין סלעים?** שניהם מוסיפים חום (או שומרים עליו ביעילות רבה). ההבחנה היא רק סוציולוגית-הלכתית: אופי השימוש בחומר. זה מדגיש שגזירות חכמים רבות הן תלויות מציאות חברתית ורגלי בני אדם.

**ב. הטעם לחידוש ההיתר בסעיף ד': חזרה למצב קדמותו מול הטמנה חדשה**
השולחן ערוך מתיר בסעיף ד' לחזור ולכסות תבשיל שהוטמן מערב שבת ונתגלה, וכן להוסיף עליו כיסוי. לכאורה, פעולות אלו נראות כ"הטמנה" האסורה בשבת. אך התוספות והראשונים מסבירים ש"אין לך הטמנה אלא התחלה", כלומר, רק פעולת ההטמנה הראשונית היא האסורה, אך שמירה על המצב הקיים אינה נכללת באיסור. המ"א (סק"יב) מדייק בלשון השו"ע "לחזור ולכסותו" דמשמע שכבר היה מכוסה ומותר רק להמשיך. יש כאן הבחנה דקה בין "התחלת מעשה" ל"המשך שמירה", שהיא יסודית גם בהלכות נוספות בשבת.

**ג. חשיבות "כל צורכו" ו"גורם להתבשל" (סעיף ד')**
התנאי ש"נתבשלה הקדירה כל צורכו" הוא תנאי מהותי. אם התבשיל אינו מבושל לגמרי, אפילו תוספת קטנה של בידוד אסורה, משום שהיא "גורמת לה להתבשל". כאן אנו רואים את רגישות ההלכה לאיסור בישול בשבת. אפילו *גרמא* (גרימה, פעולה עקיפה) לבישול אסורה מדרבנן, ובמקום שיש בו צד של בישול ממש, או קרוב לו, חכמים החמירו. ה"משנה ברורה" (סק"כז) מדגיש שאין זה משנה אם התבשיל נעשה ראוי לאכילה על ידי תוספת זו, אלא עצם העובדה שתוספת הכיסוי מסייעת לבישול, כבר אוסרת.
יש לדון מה נחשב "כל צורכו". האם זהו בישול מלא לטעם המבושל, או שמא מספיק שיהיה אכיל במצב זה (אפילו אם אינו "מושלם")? בדרך כלל, נחשב "כל צורכו" כשהוא מבושל במידה שמתאים לאותו תבשיל, גם אם אחרים נוהגים לבשלו יותר.

**ד. הטמנה בקדרה שניה (סעיף ה')**
ההיתר בסעיף ה' להטמין תבשיל שהועבר לקדרה אחרת, בדבר שאינו מוסיף הבל, הוא פליאה מסוימת. לכאורה, זו הטמנה חדשה לגמרי בשבת. ה"מגן אברהם" (סק"יד) וה"ט"ז" (סק"ה) מתקשים בזה. ה"ט"ז" מביא את הירושלמי שמותר להטמין בקדרה שניה "הואיל ופירש, שוב אין עליו תורת הטמנה". כלומר, מרגע שהתבשיל יצא מחיקו של הכיסוי הראשון, הוא מאבד את "מעמד" המוטמן, ומותר להטמין אותו מחדש, אך ורק בדבר שאינו מוסיף הבל. ה"מגן אברהם" מבאר שההיתר הוא דווקא בפינוי תבשיל חם (כי זה המקרה של הטמנה) ולא בתבשיל קר, ואין ללמוד מזה שכל הטמנה בדבר שאינו מוסיף הבל מותרת. יש כאן ניסיון של הפוסקים ליישב היתר זה עם הכלל הגורף ש"אין טומנין בשבת אפילו בדבר שאינו מוסיף הבל".

## 4. הלכה למעשה ומשמעות אקטואלית

סוגיות הטמנה הינן מהרלוונטיות ביותר לחיינו בשבת, במיוחד עם התפתחות הטכנולוגיה המודרנית.

1.  **מקרים של "מוסיף הבל" מול "אינו מוסיף הבל" כיום:**
    *   **דברים האסורים:** סירים חשמליים (כמו 'קרוק-פוט' או 'סיר שבת') שמחוברים לחשמל ומוסיפים חום, אסורים בהטמנה בשבת. הם נחשבים כדבר המוסיף הבל פעיל, וכיסוי שלהם נחשב בישול. באופן כללי, כל מכשיר שמייצר חום חשמלי בשבת נחשב "מוסיף הבל" ואסור.
    *   **דברים המותרים (אם הוטמנו מערב שבת):** שמיכות, בגדים, מגבות, כריות – כולם נחשבים "כסות" ואינם מוסיפים הבל.
    *   **תרמוס, צידנית תרמית (Cooler), תיק תרמי:** אלו חומרים שנועדו לשמור על טמפרטורה קבועה. השאלה היא האם הם נחשבים "מוסיף הבל" או "אינו מוסיף הבל". רוב הפוסקים נוטים להקל בזה, בטענה שאינם מייצרים חום אלא רק מבודדים היטב. לכן, מותר להטמין בהם מערב שבת. עם זאת, יש המחמירים יותר ואוסרים כל בידוד חזק במיוחד, בטענה שגם הוא נחשב "מוסיף הבל" אם הוא כה יעיל.
    *   **כיסוי פלטה חשמלית (Shabbat warmer):** פלטה חשמלית עצמה אינה הטמנה אלא מקור חום ישיר. כאשר מניחים עליה סיר עם אוכל, אין זה נחשב "הטמנה". כיסוי הסיר על הפלטה בשמיכה/מגבת הוא נושא בפני עצמו: לכתחילה יש להשאיר רווח כדי שהחום יוכל להתפזר, ובדיעבד רוב הפוסקים מתירים, כל עוד אין חשש לכיבוי הגז/חשמל.
    *   **סלעים:** הגהת הרמ"א על הסלעים אינה רלוונטית למעשה בימינו, מכיוון שאין דרך להטמין אוכל בסלעים.

2.  **דין "כל צורכו" הלכה למעשה:**
    *   **תבשילים:** יש לוודא שכל התבשילים המונחים על הפלטה או בתוך כלי הטמנה, מבושלים לגמרי (עד שהם ראויים לאכילה לכל הדעות) לפני כניסת השבת. אם יש ספק, יש להחמיר.
    *   **חמין:** חמין צריך להיות מבושל "כל צורכו" מערב שבת, למרות שהוא ממשיך להתבשל ו"להשביח" בשבת. ההיתר הוא שמרגע שהוא מבושל במידה מספקת, המשך הבישול הוא לשבח ואינו נחשב בישול אסור.
    *   **מים חמים:** קומקום או מיחם מים חמים שהופעל מערב שבת וכיבויו גורם לו להישאר חם (או לחלופין, פועל כל השבת), אינו נחשב הטמנה אלא חימום. אך אם רוצים להטמין כלי עם מים חמים כדי שיישאר חם, צריך לוודא שהמים רותחים "כל צורכם".

3.  **החזרת כיסוי והוספה בסעיף ד':**
    *   אם סיר שהיה מוטמן כהלכה נתגלה בשבת (למשל, שמיכה נפלה), מותר להחזיר את הכיסוי.
    *   מותר להוסיף כיסויים נוספים (כגון שמיכה נוספת) על סיר שכבר הוטמן.
    *   מותר להחליף את הסיר כולו לסיר אחר (בתנאי שגם הוא מבושל כל צורכו).

4.  **העברת תבשיל בקדרה שניה (סעיף ה'):**
    *   אם פינו תבשיל חם בשבת מקדרה אחת לקדרה אחרת (למשל, הוציאו חלק לאכול ורוצים לשמור על השאר), מותר להטמין את התבשיל שבכלי החדש, אך ורק בדבר שאינו מוסיף הבל (כמו שמיכה). אסור להטמין אותו שוב בתוך חומר "מוסיף הבל" (כגון סיר חשמלי).

לסיכום, העיקרון המנחה הוא שאין לבצע שום פעולה בשבת שתיראה כהתחלת בישול או שהיא מסייעת לבישול תבשיל שאינו גמור. כאשר התבשיל גמור, חכמים הקלו יותר בשמירה על חומו, כל עוד אין חשש ל"חתוי בגחלים" או יצירת חום חדש.

## 5. סיכום הלימוד

בשיעורנו היום עסקנו באחד מפרקי היסוד של הלכות הטמנה בשבת.
1.  **הבחנה בין חומרים:** למדנו להבחין בין חומרים "מוסיפי הבל" האסורים בהטמנה (כגון פסולת זיתים, זבל, סיד, חול, תבן ועשבים לחים) לבין "שאינם מוסיפים הבל" המותרים (כגון כסות, פירות, נוצות, נעורת פשתן ונסורת). ראינו את חידוש הרמ"א לגבי סלעים כ"מילתא דלא שכיחא".
2.  **טיפול בהטמנה קיימת:** התבאר כי תבשיל שהוטמן כהלכה מערב שבת, מותר בשבת לחזור ולכסותו אם נתגלה, להוסיף עליו כיסוי, ואף להחליף את הקדרה כולה, ובלבד ש"נתבשלה הקדירה כל צורכו".
3.  **העברת תבשיל:** ראינו שאם פינו תבשיל מקדרה לקדרה אחרת בשבת, מותר להטמינו מחדש, אך ורק בדבר שאינו מוסיף הבל.
4.  **העקרון המנחה:** כל ההיתרים תלויים בכך שהתבשיל יהיה מבושל לגמרי מערב שבת, ואין כל פעולה בשבת שתגרום או תסייע לבישולו.
5.  **הלכה למעשה:** עמדנו על ההשלכות המעשיות בימינו, במיוחד בנוגע למכשירי חימום ובידוד מודרניים, והחשיבות היתרה לוודא "כל צורכו" של התבשיל לפני כניסת השבת.

הלכות הטמנה הן דוגמה מצוינת לעומקם של חז"ל, שיצרו גדרים וגזירות מדויקות כדי לשמור על קדושת השבת ולהרחיק את האדם מכל חשש חילול שבת, תוך מתן היתרים במקום הצורך והאפשר. יהי רצון שנזכה לקיים את השבת בהידור ובאהבה, מתוך הבנה והעמקה בתורת ה'.

**שבת שלום!**